במפגש שבו מטפלים בעולם הרגש והמחשבות:

במפגשים ראשונים אני מכירה את האדם שיושב ממולי. יש לנו מטרה משותפת והיא לבנות קשר ומערכת יחסים שתהיה טובה, מכילה, נעימה, מצחיקה לפעמים כאשר זה מתאים, ומכאן אפשר לצאת " ולגלות מקומות מופלאים" ( ד"ר סוס).

יחד עם אמון וקשר אישי "נולד" החלום והציפייה ש" משהו קטן וטוב" עומד לקרות😊( להקת משינה ). 

נקודת המוצא שלי הם התחומים בהם מרגישים את החוזק,הכוחות, העוצמה, הסקרנות והרצון ללמוד ולהתפתח. לדוגמא: מי שעוסק בספורט, יש לו חלק באישיות, שהוא חלק משמעותי וחזק, כל כך כיף לגייס אותו. אך לא רק ספורט, גם אפייה, ריקוד, לדעת לקום בזמן ולהגיע למקומות בזמן... 

לילדים ונוער אני מפרגנת הרבה. אני מדגישה, אני לא מחמיאה, אלא מפרגנת ומפנה את הזרקור של הקשב ל"טללים" זעירים וקטנטנים של הצלחות שמפוזרים בכל מקום כמו יהלומים קטנים. תחילה לא רואים אותם, אך עם הזמן הם גדלים ונעשים בולטים, מרהיבים ומשמעותיים. זה קסם לראות את זה קורה, וזו הסיבה שאני אוהבת לעבוד עם הילדים. כמובן שאנחנו גם משחקים חוקרים, משתמשים באביזרי ספורט, תנועה , אמנות, סיפור ודמיון מודרך.השאלה הכי מפתיעה את הילדים היא:" במה אתה טוב"? 

המפגש עם סטודנטים, הורים ומבוגרים:

 בואו נשים את הדברים על השולחן: לנו, למבוגרים, לא כל כך פשוט לפנות 50 דק - זה המון ! אם בחרנו לפנות את הזמן סימן שזה חשוב ביותר, ומה זה המשהו " החשוב ביותר הזה" במציאות המורכבת הישראלית ( מתח, שגרת מלחמה, עומס, כלכלה, איזון בין משפחה, לימודים, החיפוש/הזוגיות, הערכים שלנו).

ננסה להפוך את "המסע הקטן" שעברנו במפגש, ואת התובנות שרכשנו -למשהו פרקטי, משהו שאפשר ללכת איתו הביתה, ולדעת שיש לי עוד כלי בארגז כלים ועוד מיומנות בארגז מיומנויות שלי.

הדרכת הורים: הורים רבים מוצאים את עצמם במצוקה ומלאי שאלות כשהם מוצאים את עצמם בתרחישים יומיומיים :איך לצאת בזמן כשכל הילדים מאורגנים למסגרות? איך מתמודדים עם ילד בן 7 שטורק דלתות, צועק והורס את הציור של אחותו? , ולמה על כל בקשה צריך לחזור מספר רב של פעמים? ואיך מתמודדים עם ילדה בת 14 שטורקת את הדלת ויוצאת בסערה מהבית וגם אינה חוזרת בשעה קבועה הביתה? איך שומרים על הגבולות בבית ואיך מקנים לילדים את הערכים החשובים? מה עושים עם הזמן הרב שהילדים מבלים במסכים והאם זו התמכרות? ומה עם ילד בן 11 שמסרב לקחת/לבלוע את התרופה שכל כך חשובה לבריאותו? מה עם הילדה בת 9 שמשקרת כל הזמן, והנער בן 16 שסובל מפוביות וחרדות, ויש לו בגרות של 5 יחידות שמוסיפה מתח ולחצים? מה עם ילדים שלא ניתן להושיב אותם לקרוא או לעשות שיעורי בית? מה עם ילדה שהחלה כיתה ט ונראת עצובה וחסרת שמחת חיים ? האם התפרצויות בכי הרבות קשורות לפרידה של ההורים? מדוע ילד בן 9 חזר להרטיב לפעמים בלילה? מה עושים עכשיו כשהחברות של הילדה שלי פתחו קבוצת ווטסאפ ולא שיתפו את הילדה שלי?

הדרכת הורים הוא תהליך ייעוצי בו הורים לילדים ומתבגרים יכולים לדבר את האתגרים איתם הם או ילדים מתמודדים, לקבל כלים מעשיים, מידע והסבר פסיכו-חינוכי, לדבר על החוויה שלהם כהורים, ציפיות, התרבות בבית ששונה לעיתים מהתרבות בחברה הישראלית,אתגרים הקשורים לקשב, למצבים חברתיים וביטויים רגשיים ( עוצמה גבוהה של כעס, בכי,הימנעות), אתגרים לימודיים, נסיון לתת הערכה ומשוב : האם אני הורה טוב ביותר שאני יכול להיות? מה אני יכול לעשות אחרת? איך אני יכול להקל על הילדים בהתמודדות בחיי יומיום, איך אני יכול להקל על עצמי, לפנות זמן שחשוב לי לתחביבים, חברים וזוגיות?

איך נראה מפגש של הדרכת הורים איתי?

אני אוהבת לקרוא לזה התייעצות משותפת עם ההורים. הם מכירים את הילדים שלהם היטב, ואני לומדת להכיר את הילד במפגש של פעם בשבוע. בין המפגשים מתקיימת תקשורת רציפה ומתמדת, ולפגישה מגיעים יותר מוכנים עם מידע, דוגמאות, ניסיונות שצלחו או נכשלו, רעיונות שהבשילו. ביחד אנחנו מתייעצים – מה ניתן לעשות כדי לקדם את המטרות הטיפוליות, לימודיות, חברתיות קשביות או בתחום אחר שהצבנו. ביחד מחליטים על דרכי פעולה, כלים חדשים או הסבר חלופי. אני קשובה מאד לחוויה של ההורים, לציפיות, למה הם זקוקים ולמה לדעתם הילד שלהם זקוק. ביחד אנחנו " צוות לעניין". 

הבית של הילד הוא השטח הכי נוח לתרגול ופיתוח מיומנויות וכלים. התגובה לילד מצד ההורים תהיה תגובה שמגיעה ממקום של אהבה, דאגה, אכפתיות, אמפתיה ודברים נפלאים נוספים. כאשר כל המבוגרים המשמעותיים לילד (הורים, המחנכת, אני , סבתא) מתחילים לדבר בשפה זהה ולתת מקום לצמיחה, גדילה והתפתחות של כלים וכוחות-שם בדרך כלל חבויה, ומאוחר יותר נגלת לכל – ההצלחה!