שלושה אנשים שוחים בים. מתקרב גל גדול, ושלושת החבריה צריכים להתמודד איתו.
הראשון לא לחוץ כלל הוא רגיל לגלים גדולים, אוהב אותם וחוץ מזה, הוא גם יודע לשחות.
לעומת זאת, חבריו נלחצו מאד וחששו מהגל. החבר השני קצת חשש, הוא ידע שהוא לא מתמודד עם גלים גדולים בצורה הכי טובה, אבל הוא מוכן לנסות, וחוץ יש לו גלגל הצלה. השלישי היה בחרדה של ממש… הוא לא אהב גלים גדולים, לא ידע לשחות ולא הגיע עם גלגלי הצלה….
הסיפור הזה ממחיש, לדעתי, שלושה סוגי לומדים:
לומד עם ארגז כלים גדול, שנשען על מיומנויות שלו ויידע שלו ואפילו לא זקוק לגלגלי הצלה, מאד רגוע לקראת התמודדות עם המשימה.
לומד עם ארגז כלים חלקי- יש לו חששות והוא לא יודע עם יצליח או לא, אבל לפחות יש לו גלגל הצלה לנסות להישען עליו, והוא נשען יותר על עזרה וסיוע מהסביבה, ופחות עצמאי.
לומד עם ארגז כלים ריק- לומד שיהיה ממש בחרדה לקראת המטלה, במהלכה יתעייף מהר, יבקש עזרה ותיווך, ויכול להיות שיחווה כישלון ויאבד לחלוטין תחושת בטחון בכוחות שלו וביכולת להצליח…
לסיכום:
” כשהגלים מתחזקים- החזקים מתגלים” זה משפט שאני משתמשת בו לעיתים קרובות ומזכירה אותו לעצמי רבות… כאשר המים רגועים, כולנו דומים בתחושות של הצלחה, אך כאשר מגיע אתגר או תסכול רק אז מגלים את הלומדים עם הארגז הכלים הגדול בתחום התארגנות, אסטרטגיות ויסות רגשי וטכנולוגיה…