מה ההבדל בין ADHD לבין ADD? כיצד מאבחנים ואיך מטפלת בהפרעות קשב וריכוז יכולה לעזור? מה הקשר של הוראה מתקנת לכל זה? כל המידע שאתם צריכים

הילד או הילדה שלכם מתקשים להקשיב להוראות ולבצע אותן? לא מצליחים להתמקד בהכנת שיעורי הבית ומשימות אחרות? מפגשים חברתיים מאתגרים אותם? אולי הם סובלים מהפרעות קשב וריכוז. כדי שתוכלו לאבחן אם יש להם ADHD או ADD, חשוב שתכירו את ההבדלים, הסימנים, המבדקים וכל הדרכים של טיפול בהפרעות קשב וריכוז.

מה זה הפרעות קשב וריכוז

הפרעות קשב וריכוז הן בעיות מוחיות, אשר עלולות  להפריע לפעילויות היומיומיות של ילדיכם בבית ובבית הספר. ילדים עם הפרעות קשב וריכוז מתקשים לשים לב לסביבה ולשלוט בהתנהגות שלהם, לפעמים הם היפראקטיביים, וחלקם נוטים לפעול באופן אימפולסיבי. הפרעות אלה מאובחנות לראשונה בילדות, ונמשכות גם לאחר מכן, בחיים הבוגרים.

מדובר בתופעה מאוד נפוצה, והיא שכיחה יותר בקרב בנים. על פי הערכות שונות, 7%-10% מהילדים ו-2%-3% מהמבוגרים סובלים מהפרעות קשב וריכוז. למרות מחקר רב שכבר נעשה, הגורמים להפרעות קשב וריכוז אינם ידועים, אך מקובל לחשוב שלגנטיקה יש השפעה על כך. בנוסף לכך, חוקרים שונים העלו סברות באשר לגורמי סיכון מסוימים:

• פגיעת מוח
• חשיפה לסיכונים סביבתיים (למשל עופרת) במהלך ההריון או בגיל צעיר
• שימוש באלכוהול וטבק במהלך ההריון
• לידה מוקדמת
• משקל לידה נמוך

שימו לב: יש מספר דעות רווחות לגבי סיבות להפרעות קשב וריכוז שאינן נכונות. אכילת סוכר רבה מדי, צפייה מרובה מדי בטלוויזיה, גורמים חברתיים וסביבתיים ודברים נוספים, אמנם עלולים להחמיר את התסמינים, אבל אין אף עדות שהם גורמים להפרעות בעצמם.

אילו סוגים של הפרעות קשב וריכוז יש?

קיימים שני סוגים עיקריים של הפרעות קשב וריכוז:

• קשיי קשב ותשומת לב – לילדים אלה קשה לארגן או לסיים משימה, לשים לב לפרטים או לעקוב אחר הוראות או שיחות. דעתם מוסחת בקלות והם נוטים לשכוח פרטים בסיסיים על השגרה שלהם.
• היפראקטיביות (פעילות יתר) –  ילדים אלה מדברים הרבה ומתקשים לשבת בשקט לאורך זמן (למשל, לארוחה או בזמן הכנת שיעורי בית). ילדים קטנים יותר עשויים לרוץ, לקפוץ או לטפס ללא הרף. הם מרגישים חסרי מנוחה ופועלים באופן אימפולסיבי, מבלי לחשוב מראש על התוצאות. אימפולסיביות יכולה להתבטא בהפרעות לאחרים, דיבור בזמנים לא מתאימים וריבוי של תאונות ופציעות.

מה ההבדל בין ADHD ל-ADD?

בנקודה זו אתם ודאי שואלים את עצמכם, איזה מהסוגים שהצגנו הוא ADHD ואיזה מוגדר בתור ADD. זוהי תהייה הגיונית, מכיוון שאלה שני מונחים עיקריים בתחום, שנמצאים בשימוש נרחב. למעשה, רבים טועים לחשוב שמדובר במונחים נפרדים אשר מתארים את אותה הפרעה. ובכן, לא רק שהם לא זהים, אחד מהם למעשה בכלל לא קיים. מבולבלים? נעשה סדר.

ADD הוא מונח ישן עבור הסוג הראשון (קשיי קשב). עד אמצע שנות ה-90, זה היה הסוג היחיד שהמדע הכיר. כאשר התגלה ונעשה מקובל האבחון של הסוג השני (היפראקטיביות), נטבע המונח ADHD, שבעצם כולל בתוכו את שני הסוגים גם יחד. עם זאת, יש אנשים שממשיכים להשתמש במונח ADD כדי להדגיש שהמצב אינו כולל היפראקטיביות כסימפטום.

חשוב לציין כי ילדים עשויים לסבול מכל אחד מהסוגים, וגם משילוב של שניהם. ילדים עם ADHD מסוג משולב מציגים מספר תסמינים הן מסוג היפראקטיבי-אימפולסיבי והן מחוסר תשומת לב.

אבחון הפרעות קשב וריכוז

אין אף דרך לאבחן באופן מוחלט הפרעות קשב וריכוז, אך קיים מבדק אשר משמש ככלי עזר משמעותי בתהליך. קוראים לזה מבדק המוקסו, הוא פותח בישראל והתקבל בצורה חיובית מאוד ברחבי העולם. יש למבחן שתי גרסאות, אחד עבור ילדים בגילאים 6-12 והשנייה לגילאי 13 ומעלה.

כך או כך, המבדק מתבצע באמצעות מחשב, אצל פסיכיאטר או נוירולוג, באופן הבא: הילדים צריכים ללחוץ על מקש בכל פעם שמופיע עצם מסוים על המסך, תוך שהם נמנעים מלחיצות על עצמים אחרים, וצריכים להתמודד עם שלל הסחות דעת (ויזואליות, קוליות או שילוב של שני הסוגים).

מעבר לזה, חשוב להכיר את הסימנים, אשר עשויים לרמוז על קיומן של הפרעות קשב וריכוז. אלה רק כמה מהם:

קשיי ריכוז (בעבר ADD) –

• חוסר תשומת לב רבה לפרטים או טעויות רשלניות במשימות בית הספר או בעבודה.
• קושי להתמקד במשימות או בפעילויות, כגון במהלך הרצאות, שיחות או קריאה ארוכה.
• הילד או הילדה לא מקשיבים כאשר מדברים אליהם (כאילו הם “במקום אחר”).

היפראקטיביות/אימפולסיביות –

• התפתלות בכיסא או דפיקה באמצעות הידיים או הרגליים.
• חוסר יכולת לשבת במקום במשך זמן רב.
• דיבור בלי סוף וקושי להמתין לתור, כולל מענה על שאלות לפני שסיימתם לשאול.

כיצד מטפלים בהפרעות קשב וריכוז?

יש שני אפיקים מרכזיים עבור טיפול בהפרעות קשב וריכוז: טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי. ראשית, נסביר על סוגי התרופות, שמקבלים מפסיכיאטר או נוירולוג:

• ממריצים – אלה בדרך כלל התרופות הנפוצות ביותר עבור ADHD. הממריצים המוכרים ביותר הם ריטלין וקונצרטה, וכולם פועלים בצורה דומה, על ידי הגברת ואיזון רמות כימיקלים במוח, אשר נקראים נוירוטרנסמיטורים.
  
• תרופות אחרות – אם ממריצים לא עובדים, או שמסיבה מסוימת מעדיפים טיפול ללא ריטלין או כדור דומה, יש תרופות נוספות עבור טיפול בהפרעות קשב וריכוז. למשל, תרופות נוגדות דיכאון כמו בופרופיון, אטומקסיטין ועוד. תרופות אלה פועלות יותר לאט לעומת ממריצים, אך עשויות להתאים במקרים מסוימים.

בכל מקרה, חשוב לזכור כי התרופה הנכונה והמינון הנכון משתנים בין אנשים, כך שייתכן שייקח זמן לגלות מה מתאים לילדים שלכם. כמו כן, כמעט תמיד כדאי לשלב עם הטיפול התרופתי גם טיפול התנהגותי, לרבות תרגילי מוח ולמידת כישורים שונים. דרכי הטיפול תלויות בילד או בילדה ובמשפחה כולה, ולכן מטפלת בהפרעות קשב וריכוז צריכה לבצע מעקב צמוד ולערוך שינויים לאורך הדרך, במקרי הצורך.

על מנת להבטיח מראש כי ילדיכם יזכו לטיפול בהתאמה אישית, מומלץ לשלב הוראה מתקנת – הדרכה פרטנית של מטפלת בהפרעות קשב וריכוז, שתסייע להם להתמודד טוב יותר עם ההפרעה, לחיות איתה ולהצליח למרות קיומה. הוראה מתקנת יכולה לעזור לילדים ללמוד כיצד לשלוט בהתנהגותם ולבצע בחירות טובות.

בנוסף, ככל שיאובחנו ויקבלו את הכלים הנכונים בגילאים צעירים יותר, כך הילדים יוכלו להתגבר בצורה יותר חזקה על ההפרעה ממנה הם סובלים.